מלא/י פרטים ואצור עמך קשר:

  הצטרפו אלי בפייסבוק

 כל הזכויות שמורות למיכל קליין נגר

בנייה ועיצוב אתר: אסנת קדמי - Kinspirit Designs

בלוג

היי, חג הסוכות מתקרב, חג שבו מזמינים אושפיזין להתארח בסוכה ומנהג קבלת אורחים תופס מקום חשוב וזו הזדמנות טובה לעסוק ב"לארח" ו"להתארח". חלק חשוב בחיינו הם החיים החברתיים, כי האדם הוא יצור חברתי...

היי, פעמים רבות בפגישות ייעוץ הורים מדברים על החששות שלהם שילדיהם יחוו את מה שהם חוו בילדותם. החשש הזה מבוסס על חוסר הפרדה בינם לבין ילדיהם. ילד הוא ילד והקושי שלו הוא שלו, גם אם יש דמיון בינו לבין ההורה בהתנהגות.

היי, "הוא אמר לי!!""היא התחילה!!""תמיד אתם בעדו!!""תמיד אתם מאשימים אותי!!" נשמע לכם מוכר?!! עוד מימי המקרא ועד ימינו יחסי אחים כללו וכוללים מגוון של רגשות: קנאה, אהבה, שנאה, ניכור, חברות, שותפות למסע חיים ועוד.

היי, הם הגיעו אלי מותשים... "הם כל כך מקנאים, כל אחד חושד וחושב שהשני מקבל יותר ממנו ומה שאנחנו לא עושים כדי להראות להם שהם מקבלים שווה בשווה, זה לא עוזר!"

היי, "כמה שאנחנו נותנים לו וכמה ומה שאנחנו עושים בשבילו ועבורו, הוא אף פעם לא מרוצה!", אמרו לי בפגישת ייעוץ זוג הורים מתוסכלים. "מה שהוא רוצה, לאן שהוא רוצה ללכת ו... כלום! הוא תמיד לא מרוצה ותמיד מוצא על מה לקטר"...

היי, מספר לא מבוטל של פעמים עלתה סוגיית ה"איך לחגוג יום הולדת" בפגישות ייעוץ עם הורים. חגיגת יום ההולדת הבסיסית כשהייתה נהוגה בימים בהם אנו היינו ילדים, כמעט

היי, אוטוטו החופש הגדול כבר כאן! בין אם אתם חוששים ממנו ובין אם אתם שמחים שהוא כבר כאן, אתם בטח מבינים שנדרש מכולנו שינוי בהתנהלות היומיומית, כיוון שלחופש מאפיינים משלו ואתגרים משלו...

היי, בשבוע האחרון, עברתי על רשימת המשפחות שזכיתי להכיר לאורך השנים, ונזכרתי באם מקסימה שפנתה אלי בתקופה המקבילה, לפני שנתיים. מעט לאחר תחילת החופש הגדול של בנה, בן ה- 15, היא הרגישה שהיא פשוט "מאבדת את זה!"

היי, הורים רבים שאני פוגשת מתלוננים על הקשיים שמביאים איתם ילדים בסביבות גיל שנתיים (פלוס- מינוס...)

היי, לא מעט הורים שאני פוגשת, נעזרים על בסיס יום יומי או פעם/פעמיים בשבוע באופן קבוע בסבת'וש/ סב'וש/ סבת'וש וסב'וש, שכוונותיהם הן תמיד טובות, אך לפעמים, להורים, זה כלל לא פשוט...

היי, היא הגיעה אלי מיואשת, סחוטה וחסרת אונים. כל תו ותו בפנייה שדר . מצוקה. עייפות. תסכול. עד מתי??

היי, העולם בו אנו חיים הוא מורכב. כהורים לילדים קטנים, אנו רוצים לפשט להם את העולם ויש לנו נטייה לעשות זאת באמצעות קוטביות: שחור ולבן, גדול וקטן, רע וטוב.ילדים גם כך נולדים עם ראייה קוטבית צרה, וברגע שאנו מחזקים להם את הראייה הקוטבית הזו מתוך רצון לפשט להם את העולם...

"הוא לא אוכל לי שום דבר", אמרה לי אמא בקול נואש. "הוא כזה רזה, 'רבע עוף'. אני לא יכולה שלא לדאוג. אני מאכילה אותה בכפית, דוחפת לו אוכל לפה. הוא מתנגד... כבר נהיו לי שערות לבנות בגללו!"

"גם אני הייתי ילדה שמנה", אמרה לי אם בפגישת ייעוץ, "ואעשה כל שביכולתי כדי שבתי לא תסבול, כפי שאני סבלתי!" להורים ישנה השפעה משמעותית בדרך בה הם פועלים ובמסרים אותם הם מעבירים על התפתחותם של ילדיהם.

היי, מה יש בו, באוכל, שתופס מקום כל כך חשוב בתרבות שלנו? למה לאוכל, המשמש צורך קיומי, מתלווים כל כך הרבה היבטים רגשיים? האם לא מדובר בהרגלים הניתן לשנותם? רבות נכתב ודובר על אוכל, על האם היהודייה, על המחסור באוכל בתקופות שונות ועל הרצון לפצות...

Please reload

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now