מלא/י פרטים ואצור עמך קשר:

  הצטרפו אלי בפייסבוק

 כל הזכויות שמורות למיכל קליין נגר

בנייה ועיצוב אתר: אסנת קדמי - Kinspirit Designs

בלוג

היי, בשבוע שעבר קראתי פוסט שפרסמה קולגה, שאינני מכירה אותה מעבר לפייסבוק, שבו היא כתבה שלא תקבל הורים לייעוץ שאינו תהליכי ופירטה שהתהליך שעושים אצלה הוא יסודי ומשנה חיים...

היי, בפגישותיי עם הורים רבים עולה לעתים קרובות סוגיית "הדשא של השכן", אשר נראה בוהק וזוהר לאורה של השמש... הילד של השכן מוצלח במיוחד, הבת של הגיסה היא הילדה הכי "מחונכת", כולם מתנהגים יפה ורק הילדים שלנו לא...

"אז עכשיו אנחנו מבינים שזה בכלל לא הילד, זה אנחנו. ברגע שנשנה את נקודת המבט שלנו, יהיה שינוי גם אצלו", אמרו לי נרגשים בסיום הפגישה.

היי, הם הגיעו אלי מותשים... "הם כל כך מקנאים, כל אחד חושד וחושב שהשני מקבל יותר ממנו ומה שאנחנו לא עושים כדי להראות להם שהם מקבלים שווה בשווה, זה לא עוזר!"

"הוא לא אוכל לי שום דבר", אמרה לי אמא בקול נואש. "הוא כזה רזה, 'רבע עוף'. אני לא יכולה שלא לדאוג. אני מאכילה אותה בכפית, דוחפת לו אוכל לפה. הוא מתנגד... כבר נהיו לי שערות לבנות בגללו!"

היי, מה יש בו, באוכל, שתופס מקום כל כך חשוב בתרבות שלנו? למה לאוכל, המשמש צורך קיומי, מתלווים כל כך הרבה היבטים רגשיים? האם לא מדובר בהרגלים הניתן לשנותם? רבות נכתב ודובר על אוכל, על האם היהודייה, על המחסור באוכל בתקופות שונות ועל הרצון לפצות...

היי, בשנות עבודתי במערכת החינוך פגשתי ילדים רבים אשר התקשו לעמוד בשקט בזמן הצפירה או בזמן טקסים. פרצי צחוק, גיחוכים וחוסר שקט פנימי אפיינו את התנהגותם באותו זמן קצוב. התנהגויות אלה התפרשו בעולם המבוגרים כזלזול וחוסר כבוד. האמנם??

היי, לעתים קרובות אני פוגשת בהורים אשר רוצים לייצר שינוי בתוך הבית, אך חוששים. חוששים כיצד ילדיהם יסתגלו לשינוי, כיצד יגיבו, איך יפעלו.

היי, בפגישות ייעוץ רבות, אני שומעת מהורים על הצורך האינסטינקטיבי והרצון לגונן, לעטוף, לסלול לילדיהם את הדרך. אני מכירה את הקונפליקט הזה שלי כאמא. מצד אחד, הרצון לתת להם להתמודד, על מנת להכינם לחיים... מצד שני, הרצון לשמור עליהם מוגנים...

היי, בתקופה האחרונה, פגשתי מספר משפחות בהן היה ילד שחווה שוב ושוב דחייה מאחד מהוריו. מצאתי את עצמי מהרהרת לא מעט בשאלות, כמו: מה קרה שם בדרך, בין מועד הבאתו לעולם וההבטחה לאהוב אותו אהבה שאינה תלויה בדבר לבין נקודת הזמן בה החל לחוות דחייה או שהחלו להתנות את האהבה והקבלה שלו בהתנהגות מסוימת??

היי, לפני כשבועיים פגשתי אותה. הלכתי ברחוב עם הבן שלי כשלפתע שמעתי קול קורא לי... הסתובבתי לעבר הקול והיא עמדה שם, חייכה אלי ...והתחבקנו בהתרגשות. החלפנו כמה מילים, היא ספרה לי

היי, "אני חיה בבית מפואר, יש לנו הכול... לא חסר לנו כלום! אנחנו יכולים להרשות לעצמנו את כל המותרות: נסיעות לחו"ל, מתנות יקרות, חוגים מיוחדים, הפקות של ימי הולדת. יש לנו הכל, אבל אני לא נהנית", אמרה לי בפגישת יעוץ ראשונית.

היי, אוטוטו ראש השנה, שנה חדשה באה עלינו לטובה ואיתה המנהג של בקשת סליחות. בעבודתי עם הורים אני נתקלת המון ברצון של הורים לחנך לאמירת סליחה. הבעיה היא שהסליחה שהם דורשים שתאמר ופעמים רבות אף נאבקים עליה, היא אמירת סליחה טכנית...

היי, תכננתי לכתוב היום בנושא אחר, אבל לאור טלפונים מודאגים שקבלתי הבוקר מהורים שספרו שהגננת הפנתה אותם ללכת למצוא טיפול רגשי לילד שהן עדיין לא מכירות, החלטתי לכתוב בנושא.

ה- 1 בספטמבר כבר כמעט כאן... אני זוכרת שאחד הדברים שנהגתי להגיד לתלמידים שלי, בעיקר כשקבלתי תלמידים חדשים, הוא שיש הזדמנות לכל אחד לפתוח דף חדש... ,

Please reload

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now