זהירות, שוטר בדרך!!!

היי,

השבוע הייתי בגן השעשועים עם בתי ושמעתי שיחה בין אם לבנה, שהסתיימה במשפט: "אם תמשיך להתנהג ככה, אני אתקשר לאבא!". חשבתי לעצמי, שהרי בפגישותיי עם הורים, אני פוגשות אבות רבים, חלקם משמשים כ"שוטר הרע": נוזפים, מענישים, "משליטים סדר", וחלקם, אשר עובדים שעות רבות ובקושי רואים את ילדיהם, לא מעוניינים לקלקל עמם את היחסים בזמן המועט שילדיהם נמצאים איתם ולכן האיום מתגלה להם (לילדים) כאיום סרק.

ומה משותף לכל האמהות אשר משתמשות במשפטים מעין אלה? הן מחלישות את עצמן, כיוון שהן מרגישות שאינן מהוות סמכות מספקת ומטילות את האחריות לחינוך הילדים על כתפי בעליהן, אשר לא תמיד מעוניינים להכניס "ראש בריא למיטה חולה" ולהתערב ביחסים בין האם לילדים... ובצדק!  (כתוב בלשון נקבה, אך רלוונטי גם לאבות הפועלים באותה הדרך).

אף הורה לא יכול לקחת אחריות על מערכת היחסים בין הילדים להורה האחר. הורה ה"מפיל" אחריות על כתפי ההורה האחר משדר חוסר אונים, חולשה, בלבול. וילדים קולטים את זה ויודעים לאיזה הורה לפנות ובאיזה נושא. למה? כי הם פועלים על סמך מה שעובד להם.

סמכות הורית של הורה אחד לא יכולה לחפות על היעדר סמכות הורית של הורה שני. ילדים לומדים לסמוך על הורה שמדבר ופועל, שמבטיח ומקיים, שלא תלוי בהורה האחר על מנת לעמוד מולם, שעומד שם בפני עצמו.

אז במקום לייצר מצב של "השוטר הרע" ו"השוטר הטוב" ולהימנע מאיומים שלעיתים הופכים לאיומי סרק ולעתים מאלצים את ההורה השני להתערב במערכת היחסים, כדאי לייצר סמכות הורית מכבדת, כי הורה סמכותי הוא הורה שילדים מקשיבים לו, סומכים עליו ומעריכים אותו (גם אם לא תמיד מסכימים עם דבריו).

שלכם,

מיכל קליין-נגר- 052-8957315

יועצת משפחתית, מדריכת הורים ומרצה.

משתייכת לצוות היועצות של מרכז מיכל דליות.