הצטרפו אלי בפייסבוק

 כל הזכויות שמורות למיכל קליין נגר

בנייה ועיצוב אתר: אסנת קדמי - Kinspirit Designs

בלוג 

פוסטים אחרונים

September 5, 2018

July 30, 2018

Please reload

ארכיון
Please reload

חיפוש תגיות

יש לי אמפתיה...

 

היי,

 

אוטוטו ראש השנה, שנה חדשה באה עלינו לטובה ואיתה המנהג של בקשת סליחות. בעבודתי עם הורים אני נתקלת המון ברצון של הורים לחנך לאמירת סליחה.  הבעיה היא שהסליחה שהם דורשים שתאמר ופעמים רבות אף נאבקים עליה, היא אמירת סליחה טכנית, לא מתוך כוונה, בתוספת דקלום שגור של הסיבה לאמירת הסליחה.

 

 

 

סליחה היא משהו עמוק, היא צריכה להיאמר מתוך כוונה שלמה על מנת שתהיה לה משמעות, היא צריכה להתבסס על אמפתיה לצד הנפגע, בין אם הפגיעה הייתה מכוונת ובין אם נעשתה שלא במתכוון.

 

נקודה נוספת, ולא פחות חשובה, היא שבבקשת סליחה אנו נתונים לחסדיו של הצד הנפגע אם יסכים לסלוח... לעומת זאת, הבעת צער או חרטה הם הדבר שיש באפשרותנו לעשות ויש לנו שליטה עליו. מה יעשה עם זה הצד השני? לא בשליטנו.

 

המאסת ערך הסליחה על ילדים בדרך בה מכריחים אותם לומר את הסליחה מהפה החוצה ולא מתוך כוונה שלמה, חוטאת למטרה של חינוך ילד לראיית האחר, לחיזוק תחושת ההבנה והאמפתיה למצבו.

 

אז מה דעתכם שנהווה מודלינג חשוב בראיית האחר, בחיזוק תחושת האמפתיה לסביבה, במקום לדרוש אמירה טכנית חסרת כוונה שרק יוצרת התנגדות ולא מעבירה את המסר?

נראה לילדינו, באמצעות דוגמה אישית, איך לוקחים אחריות על החלק שלנו, מביעים צער שהאחר נפגע, רואים אותו ומביעים חרטה.

 

בברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה עם חיזוק האמפתיה והכוונה האמתית שבלב:-)

 

 

 

שלכם,

מיכל קליין-נגר- 052-8957315

יועצת משפחתית, מדריכת הורים ומרצה.

(משתייכת לצוות היועצות של מרכז מיכל דליות). 

 

Share on Facebook
Please reload

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now