הצטרפו אלי בפייסבוק

 כל הזכויות שמורות למיכל קליין נגר

בנייה ועיצוב אתר: אסנת קדמי - Kinspirit Designs

בלוג 

פוסטים אחרונים

September 5, 2018

July 30, 2018

Please reload

ארכיון
Please reload

חיפוש תגיות

לרפד בצמר גפן...

היי,

 

בפגישות ייעוץ רבות, אני שומעת מהורים על הצורך האינסטינקטיבי והרצון לגונן, לעטוף, לסלול לילדיהם את הדרך. אני מכירה את הקונפליקט הזה שלי כאמא.. מצד אחד, הרצון לתת להם להתמודד, על מנת להכינם לחיים... מצד שני, הרצון לשמור עליהם מוגנים...

 

גוננות יתר הוא מצב רווח אצל משפחות רבות, מצב בו מונעים מילד להתמודד עם מה שנקרא "החיים"... סוללים לו את הדרך, מפנים "מוקשים", פותרים לו את הבעיות. ומה המסר איתו הילד יוצא אל העולם? שהוא לא מסוגל, שהוא תלוי בחסדי הוריו, שהכול בא בקלות כי הרי מישהו דואג לפתור עבורו את כל הבעיות...

 

ומהי הבעיה המרכזית בכך? הילד מקבל רושם מוטעה על העולם, שהוא לא לומד להתמודד... ומה קורה במסגרת החינוכית? בחוג? בתנועת הנוער? בכל מסגרת בה הוריו לא נוכחים? הוא חש חוסר אונים. שם אף אחד לא פותר עבורו את הבעיות, שם הוא נאלץ להתמודד עם קשיים, דילמות וסיטואציות ללא המיומנויות שלא טופחו בבית. שם הוא חש תסכול גדול.

 

אומרים "קשה באימונים קל בקרב?" לא סתם... אם ילד לא מתנסה במיומנויות של פתרון בעיות, אם נותנים לו מיד את מה שהוא רוצה ו"מסדרים לו את העולם" כפי שהוא רוצה, אין לו צורך להתמודד. אין לו צורך לתרגל את המיומנויות החשובות האלה לחיים. הוא "שמור בתוך צמר גפן" המונע ממנו התמודדות אמיתית עם אתגרי החיים.

 

אם מטרת העל של הורים היא להכין את ילדיהם לאתגרי החיים, כדאי להסיר בהדרגה את צמר הגפן ולאפשר התנסויות. מסכימים???

 

 

 

 

 

שלכם,

מיכל קליין-נגר- 052-8957315

יועצת משפחתית, מדריכת הורים ומרצה.

משתייכת לצוות היועצות של מרכז מיכל דליות. 

 

 

 

Share on Facebook
Please reload

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now